איך משפיעה הזוגיות על הצלחת האימוץ
מאת: מאיה שטיין, עו”ס קלינית ופסיכותרפיסטית מומחית, מנהלת ת.ל.מ באר-שבע.
שאול ומיכל אימצו תינוקת בת יומה. כשהילדה הייתה כבת 6 הם פנו לטיפול ודיווחו על קשיים שהם חווים בגידול ובחינוך הילדה. במהלך שיחת האבחון והערכה שנערכה להם עם המטפלת הם ביקשו להפנות את בתם לטיפול רגשי והביעו את רצונם כי בתם תהיה ממושמעת יותר, שקטה ולא חוצפנית ומקבלת את דרך חינוכם. שיחת האינטייק שנערכה להם על פני מספר מפגשים הבהירה למטפלת כי משאלותיהם של בני הזוג אינן הדדיות וכי בין בני הזוג עצמם התגלעו חילוקי דעות לגבי דרך החינוך שהם מתווים לילדה וההסכמות ביניהם. המטפלת אשר התבקשה בתחילה לקבל לשיחות טיפוליות את הילדה הקטנה ביקשה לעצור את הטיפול בבקשתם וקודם לכן לדון עימם במערכת היחסים ביניהם על מנת לברר מה הקושי הטמון ביניהם ומדוע הם הגיעו לתחושה של משבר חריף בחייהם כמעט עד שאלה של גירושין…
אימוץ הוא תהליך שאינו מסתיים לעולם. הוא מתחיל עוד הרבה לפני התממשותו, בשלב האימוץ בפועל ואף פעם איננו יודעים היכן וכיצד הוא ייגמר. האימוץ הוא תהליך משמעותי, אתגרי ומרגש אך גם מטלטל עבור היחידה הזוג בפרט והמשפחה בכלל, כיוון שהוא נוגע במגוון רחב של מרכיבים אשר באים לידי ביטוי באמצעות כל אחד מההורים המאמצים, המערכת הזוגית שלהם וחיי המשפחה המורחבת. לכן מומלץ כי תהליך האימוץ יתחיל בשלב האבחון והערכה לבניית תוכנית התערבות מתאימה לשיפור, לשינוי ולייצוב המערכת הזוגית והמשפחתית. זוגות אלה מופנים מהשירות למען הילד לת.ל.מ, הרשת הארצית לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ, איבחון והכשרה, על מנת לקבל טיפול רגשי לילדים, טיפול משפחתי או טיפול זוגי – ככל שייקבע על ידי גורמי המקצוע בסניף. לפיכך, אנו מגבשים בימים אלו תוכנית שנועדה לעזור לבני הזוג המאמצים להבנות יחד תהליך שיעניק חוסן לזוגיות שלהם ולמשפחתם. אני רואה חשיבות משמעותית ביותר לשפר את התפקוד האפקטיבי של המשפחה אבל עוד קודם לכן, חייב איש המקצוע הטיפולי להתמקד בבני הזוג המרכיבים את יחידת ההורות.
רק השקעה מקצועית והתמקדות טיפולית בעבודה על ההיסטוריה הפרטית של כל אחד מבני הזוג למול הוריהם שלהם, יחסי העברה בין דורית, דפוסי פתרון בעיות בתקשורת בין בני הזוג אלו יאפשרו מחד, מסגרת למניעה של משברים ומאידך, לחיזוק הזוג והמשפחה העומדת בפני אתגר כה משמעותי בחייהם כאימוץ. באימוץ יש עוצמה רבה ובתהליך העבודה עם הורים מאמצים ומשפחה מאמצת יכולה להיות גם צמיחה והזדמנות ולא רק שבר וקשיים.
בחזרה לבני הזוג מתחילת המאמר – שאול ומיכל. בני הזוג הקשיבו קשב רב להצעתה של המטפלת והחלו בתהליך של טיפול זוגי במקום טיפול רגשי בילדה המאומצת. דרך הטיפול הזוגי כל אחד מהם נגע בדמות ההורה הפנימי המציאותי והמסומל, בקשרים שהיו לכל אחד מהם עם ההורים הביולוגיים שלהם – ההורה המיטיב וההורה עמו עדיין קיים קונפליקט. בתהליך הטיפולי המעמיק הם נגעו ביחד ולחוד בפחדים הראשוניים שלהם לגבי דמות הילד בהתבגרותו, ומכאן למדו לזהות מה הם עושים כדי לחזק או לעכב את ההורות שלהם מול הילד המאומץ. מיכל למדה דרך הטיפול כי הפחד הבלתי נשלט שלה שהילדה תהיה "חסרת רסן וסוררת” כמוה הביא להקשחת העמדות ונוקשות בהתנהלות מול הילדה, לדיבור בקול סמכותי ואף פיקודי. כל אלו ואחרים השפיעו על סוג האימהות שנקטה מיכל ללא שהייתה לה מודעות לגורמים שהביאו לכך והם עובדו והובנו בתהליך הטיפולי. מיכל שהייתה מתוסכלת מאוד מעצמה כאדם וכאמא הביאה את עצמה בתהליך המקצועי לוויסות החרדות ועוצמת הכעס שהציף אותה כך שחל שינוי באימהותה כלפי מיכל. מנגד, שאול, שנקט בדרך חינוכית קלילה וזורמת הבין תוך כדי עבודה טיפולית עמו, כי התנהלותו חסרת הגבולות עם הילדה מקורה בחרדה ראשונית בלתי נשלטת שמא הילדה לא תאהב אותו אם יחמיר עמה ויתווה גבולות כפי שהוא התקשה לתת להוריו יציבות באהבתו כלפיהם.
המטפלת שאפה בעבודה עם בני הזוג לערוך עימם, ראשית, מפה תפיסתית לאיתור תהליכים פרטניים, זוגיים ומשפחתיים מרכזיים שתרמו לתחושת אי ההצלחה בהתמודדות עם הקושי ולזהות אילו תהליכים מסוגלים להפחית מתחושת המשבר שאפיינה את בני הזוג. כמו כן היא הפכה את המשבר לקושי מאתגר וטיפחה את מושגי הריפוי והצמיחה מתוך המשבר, וחיזקה אותם במערכת האמונה הפרטית של כל אחד מהם בנוגע לפתרון בעיות על מנת להתגבר על הקשיים בהווה ובעתיד, היא עזרה להם להבנות סדר חדש וארגון מתגמש בתבנית הזוגית שלהם ולבסוף לטייב תהליכי תקשורת ביניהם ובתוך המשפחה.
כל אחד מבני הזוג המאמץ, הביא להורות החדשה שלו קונפליקטים בלתי פתורים, חרדות ראשוניות ודפוסי התקשרות מהעבר אשר השפיעו על ההורות והציבו את בני הזוג בחוסר הבנה, בחוסר קבלה ובהתרחקות זו מזו עד לתהליך הטיפולי המעמיק אשר נתן בידיהם כלים להבין יותר על עצמם כהורים, על יחידה הזוגית וההורית שלהם וכיצד לחזקה ולהעצימה בדרך לחוסן משפחתי.
"חוסן של משפחה” – הוא מושג חשוב בבריאות הנפש שהתחיל בארצנו למודת המלחמות והמבצעים במקום של עזרה לשיפור חוסנו של הפרט, הארגון, הקבוצה והציבור. בהדרגה התחילו המטפלים לדבר במונחים של חיזוק החוסן המשפחתי והזוגי. היכולת לעמוד באתגרי חיים כרוך באימוץ דפוסי הסתגלות חיובית בהקשר למצוקה קשה. הכוח והמשאבים שבני הזוג והמשפחות רוכשות בתהליך הטיפולי מאפשרות להם לא רק להתמודד בהצלחה עם משברים או עם אתגרים, אלא גם להתאושש ולצמוח מתוך חוויות אלה ולהיות מודע להם באופן מלא על מנת שיתרמו גם בקושי האתגרי העתידי.
כיום ידוע לנו כי זוגות הניגשים יחד לטיפול במצב המצוקה ומנהלים אותו כאתגר שיתופי, יצליחו לראות את העוצמה הקיימת בתהליך. זוגות מתפקדים היטב הם בעלי חוש לצמיחה לאורך מערכת החיים והדורות. תפיסה חיובית תסייע להם לראות הפרעות כצעדים בדרך החיים ואז הם יתפסו את המצוקה כנורמלית ומכאן ירגישו תחושת מסוגלות גבוהה יותר להתמודד.
שאול ומיכל, הוריה של הילדה המאומצת, עברו תהליך מרוכז של היכרות מעמיקה של עצמם כפרטים, של עצמם בזוגיות שלהם ולאחר מכן בהורות של כל אחד ואחת מהם. תהליכי עיבוד וברור אלו הם-הם המשמעותיים ביותר בדרך להצלחת ההורות בהחזקת המשפחה החדשה. לא ניתן לקיים משפחה לפני היסוד הזוגי ועל כן יש להפנות את המבט כלפי חשיבות הידע המצוי אצל מטפלים זוגיים ומשפחתיים שנותנים את המענה המקצועי עבור משפחות מאמצות להבניית החוסן הזוגי והמשפחתי.