אנשים רבים מתקשים להבין את ההבדל בין פסיכולוגיה קלינית לבין ייעוץ פסיכולוגי. קושי זה נובע בין השאר בשל העובדה, שיש חפיפה רבה בין השניים וכיוון שפסיכולוגים רבים עובדים במגוון רחב של תחומים, כלומר, כחלק מעבודתם הם מתפקדים הן כפסיכולוגים קליניים והן כיועצים. בנוסף, המונח "קליני" משמש לעתים קרובות לתיאור פסיכולוג המורשה לספק שירותים ישירים, לא משנה מה ההכשרה שהוא השלים.
קודם כל, חשוב להעיף מבט לאחור על ההיסטוריה של שתי התמחויות, כמו זו שהנחתה את דרך ההכשרה הן של הפסיכולוגיה הקלינית והן של
ייעוץ פסיכולוגי. המילה קליני בא מהמילה היוונית "קליין", כלומר מיטה. ואכן, מבחינה היסטורית, פסיכולוגיה קלינית ניתנה ליד מיטתו של המטופל. ייעוץ, לעומת זאת, מגיע מהמילה הלטינית "consulere" שמשמעותה ייעוץ. זהו הבדל רחב וראשוני בין שני התחומים. פסיכולוגיה קלינית, כשמה כן היא, עסקה בעיקר בהפרעות נפשיות, ואילו ייעוץ פסיכולוגי - במתן ייעוץ והדרכה. עם זאת, קווים אלה טושטשו מאוד לאורך השנים, ונעשה קשה יותר ויותר לאתר את ההבדלים בין שני התחומים.
אכן, עם התפתחות שתי ההתמחויות, הן נהפכו לקרובות, חופפות וכרוכות זה בזה. לפני כ -100 שנים, מדע הפסיכולוגיה יושם כראוי לבעיות אמיתיות, לרבות מחלות וקשיים נפשיים. פסיכולוגים קליניים התחילו באותה תקופה לספק שירות פסיכותרפיה, שרק פסיכיאטרים היו מסוגלים לספק לפני כן. עד עצם היום הזה, החפיפה בין שני התחומים היא עצומה. בואו נסתכל, עם זאת, בהבדלים בין שניהן:
1.
העבודה שהם עושים
ייעוץ פסיכולוגי הוא בעל מיקוד חזק יותר על אנשים בריאים, שיש להם בעיות נפשיות פחות 'קשות'. לפסיכולוגים קליניים מצד שני, מיקוד חזק יותר בפסיכוזה או מחלת נפש חמורה אחרת, והם משתלט במידה מסוימת על העבודה שהייתה שמורה בעבר לפסיכיאטרים. שניהם לוקחים גם חלק בפעילות מחקר ופיקוח. ייעוץ פסיכולוגי לעומת זאת, יהיה מעורב בעיקר בהערכה מקצועית.
2.
גישות תיאורטיות
במחקר שנערך לאחרונה נמצא, כי יש חפיפה רבה בין שני תחומי הפסיכולוגיה, כשזה מגיע לכיוון התיאוריות הנלמדות. עם זאת, הודגשו גם מספר הבדלים. בפסיכולוגיה קלינית, הסטודנטים יתמקדו בעיקר בזרמים הפסיכואנליטיים ובעיות התנהגותיות, ואילו ייעוץ פסיכולוגי יעדיף מסורות הומניסטיות כמו הלקוח במרכז. מבחינת מחקר תיאורטי, הסטודנטים הקליניים העדיפו מחקר פסיכו, ואילו תלמידי הייעוץ נטו לכיוון ההתנהגותי קוגניטיבי.
3.
מקום התעסוקה
בגלל שמדעי הבריאות הכו להיות הוליסטיים יותר ויותר, אנו נוטים לראות את הפסיכולוגיה הקלינית ואת הייעוץ הפסיכולוגי באותן ההגדרות. עם זאת, יש כמה הבדלים בולטים. יועצים פסיכולוגים לעתים קרובות מועסקים באוניברסיטאות, ומספקים שם שירותי ייעוץ. פסיכולוגים קליניים לעומת זאת, עובדים לעתים קרובות בבתי החולים. זה מדגיש שוב את ההבדל בנטייה בין שני התחומים.
4.
תחומי מחקר
לבסוף, יש הבדלים בולטים בתחומי המחקר של שני התחומים. פסיכולוגים קליניים מעדיפים את הפסיכו, ואילו יועצים פסיכולוגיים מעדיפים הערכה מקצועית ומיעוטם - פסיכולוגיה בין-תרבותית.
5.
קווים משתלבים
כפי שניתן לראות, מסובך להצביע על הקווים בין שני הסוגים של הפסיכולוגיה, בגלל החפיפה הרבה בין השניים. מה שאנחנו רואים הוא שמרבית היועצים הפסיכולוגיים מעוניינים יותר בגישה ההומניסטית, בהתעסקות ישירה עם בעיות התנהגות שיכולים להיפתר בקהילה. פסיכולוגים קליניים לעומת זאת, מעדיפים מחלות נפש חמורות יותר, שבהם נדרש בדרך כלל אשפוז קליני. ייתכן שהשיטות ימשיכו להתפתח ובסופו של דבר יתאחדו, למרות שבאותה מידה אפשרי שהקווים ישובו להיות ברורים יותר. כפי שהודגם לאורך ההיסטוריה, שני התחומים לעתים קרובות הצטלבו לפני שעברו לכיוונים שונים, וזה יכול לקרות שוב.