אנו בת.ל.מ מעמידים לרשותכם מגוון טיפולים זוגיים וטיפולים משפחתיים, אשר מאפשרים לנו לתת מענה מדויק לקשיים ולאתגרים עמם אתם מתמודדים בחיי המשפחה והזוגיות האינטימית.
צוות המטפלים בת.ל.מ כולל אנשי מקצוע בעלי ניסיון רב מתחומים שונים (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאלים, מטפלים זוגיים ומשפחתיים) אשר יאפשרו לכם לקבל מענה המותאם להעדפותיכם האישיות ולקושי עמו אתם מתמודדים.
הטיפולים הפרטניים יכולים להיות טיפול פסיכולוגי דינמי , טיפול קוגניטיבי התנהגותי C.B.T וטיפולים קצרי מועד, ובעיקר - יחס אישי ותומך שיעזר לכם להתמודד טוב היותר עם האתגרים בחיי הזוגיות והמשפחה.
מה בין זוגיות להורות
מחקרים רבים דנים בקשר שבין ההורות והזוגיות- שכן ברוב המקרים, ההורות נולדת מתוך הזוגיות ומתקיימת השפעה הדדית ביניהן. החברה נוטה יותר לעסוק בהשפעה של ההורות על הזוגיות ופחות בהשפעה של איכות הזוגיות על ההורות. הפגיעה בזוגיות כתוצאה מההורות צפויה מראש ונדונה במאמרים רבים, ולכן מתקבלת בהבנה, כאשר ההורים נוטים להקריב את הזוגיות לטובת ההורות, מתוך שאיפה להיות הורים טובים ביותר. אולם היום כבר יודעים, שזוגיות טובה ובה ערכי כבוד, תקשורת פתוחה, אמפתיה ואכפתיות, מהווים כר לחינוך טוב יותר, ולתקשורת חיובית יותר עם הילדים.
ילדים קולטים הכל
להורים יש נטייה לשכוח שהילדים הם אנשים קטנים עם יכולת קליטה והבנה מדהימה, שהם מפרשים את הדברים כמו שהם, ולומדים מכל התנהגות של ההורים, קטנה כגדולה. הרגשות שלהם מושפעים מהתנהגות סביבתם בגיל צעיר, והרגשות מתורגמים בחזרה למעשים ולהתנהגות.
הנטייה הטבעית של ההורים היא לחשוב שאפשר להסתיר מהילדים מצוקות, , ושיחס של כבוד ואמפתיה בבית או לחילופין קרירות ומאבקים, לא משפיעים על התנהגות הילדים. אולם זו טעות אדירה, ובעיקר תמימות שנובעת מנוחות של "לא לראות" את הדברים, או לפעמים ממצבים של "אין ברירה" כי אי ההסכמות של ההורים כבר אינן ניתנות לשליטה ולשינוי.
חשיבות התקשורת ההורית
מחקרים רבים מוצאים מתאם גבוה בין איכות התקשורת ההורית לבין קשיים אצל ילדים. למשל התמודדות הורית עם מחלוקות על ידי ריבים, צעקות ושתיקות, מביאים את הילדים להתנהגות של סרבנות, עיקשות ולפעמים אף אלימות. במקרים רבים הורים יוצרים בלבול אצל הילדים כאשר אינם פועלים מתוך שיתוף. ילדים כאלו נוטים לעקשנות, הופכים למניפולטיביים ומתקשים לקבל החלטות לבד. התקשורת הלקויה בין ההורים, חוסר שיתוף הפעולה והכבוד, גורמים להורים גם לאבד את הסמכות ההורית.
יחד עם זאת, שיפור בדרכי התקשורת של ההורים, מביאה לשיפור דומה אצל הילדים.
באופן טבעי, בכל בית יש מחלוקות ואי הסכמות. נקודת ההתייחסות החשובה היא לא להימנע ממחלוקות אלו, אלא ליישב את המחלוקות באמצעות שיחה ולא באמצעות ריבים וצעקות. מתברר שדרכי התקשרות של הורים בזמן מחלוקות, גורמים לילדים להתנהג עם ההורים ועם הסביבה בדיוק באותה דרך שבה התנהגו ההורים אחד לשני. היות ויכולת הקליטה והלמידה של הילדים, במיוחד את התנהגות ההורים, מאוד גבוהה, ההשפעה היא עצומה.
האם זוגיות טובה בהכרח מעידה על הורות טובה?
למרות כל האמור לעיל, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי שזוגיות טובה מנבאת תמיד הורות טובה. ישנם מצבים בהם ההורים מרוכזים כל כך אחד בשני עד שלפעמים מתקשים לראות את הילדים. יחד עם זאת, סביר להניח שכאשר התקשורת בין בני הזוג פתוחה ואמפתית, הם גם יהיו פתוחים יותר לילדיהם.
בישראל, ההורים נוטים להצהיר שהילדים נמצאים במקום הראשון בסולם העדיפויות. אולם מחקר שנערך בישראל מ- 1999 ואילך מצא שכיחות גבוהה של דפוסי התקשרות לא בטוחים בין ילדים להוריהם, ונצפו תופעות של חוסר בטחון והערכה עצמית ירודה אצל ילדים ומתבגרים. הסוציולוגים אבי שגיא וסמדר דולב (2001) מצאו שקיים פער בין הרמה ההצהרתית לבין ההתנהגות בפועל של ההורים בישראל, כלומר לא קיימת התייחסות מספקת, רגישות ומודעות בקרב ההורים, מערכת החינוך והחברה הישראלית בכלל, לגבי הצרכים הרגשיים של הילדים.
מכאן, שייתכן ודחיקת הזוגיות לשוליים לא מיטיבה עם הילדים, אך גם לא בטוח שהצבת הילדים במרכז מועילה להם.
הצורך ההורי לעומת הצורך הזוגי
הצורך הזוגי מתבסס על משיכה מינית, על חיצוניות וריגוש ועל תחושה עמוקה של רומנטיקה. לעומתו, הצורך ההורי מתייחס לאחריות ותמיכה, יציבות ובטחון.
מכאן שמאפיינים רבים המתאימים לזוגיות רומנטית עומדים בסתירה להורות יציבה ובריאה.
באופן טבעי, הצורך הזוגי מתחיל בגיל צעיר (גיל ההתבגרות וגיל העשרים) ולרוב לאחר מספר שנים מתעורר הצורך ההורי, לעיתים יחד עם דעיכה קלה בצורך הזוגי. במהלך גילאי השלושים מתעוררת חשיבות למימוש תפקיד ההורות ובמקרים רבים, לאחר גיל ארבעים, הצורך הזוגי שוב מתגבר לאחר שנולדו הילדים וישנה תחושת מיצוי של הצורך ההורי.
היות ובמקרים רבים הצורך הזוגי והצורך ההורי אינם חופפים ואפילו סותרים., ישנו קושי גדול לאנשים בגילאי השלושים ואילך למצוא פרטנר שגם עונה על הצורך הרומנטי וגם על הצורך ההורי.
כיצד ניתן בכל זאת ליצור איזון בין הזוגיות להורות?
לפני הכל חשוב להבין את החיבור וההדדיות שבין שני התחומים. הורה שמתייחס בחוסר כבוד לבת זוגו (או להפך) יכול לצפות את העתקת היחס להתייחסות הילדים להורים או לדמויות אחרות, גם אם התייחסותו לילדים שונה.
מאידך, זוגיות נפלאה שאינה משאירה מקום לילדים בתא המשפחתי אינה תורמת להורות ולתחושת בטחון אצל הילד איננה גם היא מתכון מומלץ לגידול ילדים.
אז מה הפתרון? כמו ברוב התחומים- איזון. הבנה כי לזוגיות ולהורות קשרים הדדיים משמעותיים ויש לאזן ביניהן. חשוב להשקיע בקשר הזוגי ובתקשורת הזוגית כבר מתחילתו על מנת ליצור זוגיות מקבלת, מאפשרת ומכבדת - כזו שנשמח אם ילדינו יחקו. במקביל חשוב לקבל את העובדה כי התקופות השונות בהורות מאפשרות משאבים משתנים לזוגיות והדוגמא הטובה ביותר היא בתקופת הינקות של הילדים בה הסקס הכי טוב הוא שינה...
אני ממליצה לכם להקצות זמן פרטי לזוגיות שלכם שימלא את צורכי שניכם ובזמן שאתם עם הילדים היו הורים- תנו לילדים תשומת לב, חום ואהבה ותהוו עבורם מודל לחיקוי, בזוגיות ובהורות כאחד.
זכרו! בזוגית טובה יש להשקיע וילדים לא מבטלים זוגיות . נכון, הטיפול בילדים תמיד דחוף יותר מהטיפול בזוגיות שלכם, אבל הוא לא חשוב יותר!
קבעו יום קבוע בשבוע בו אתם יוצאים- גם אם אתם עייפים, כועסים או עסוקים
הפרידו בין הזוגיות והמשפחה לבין העבודה- מותר וכדאי להציב גבולות!
יום או יומיים בלי מחשב וטלויזיה- יהיו רווח נקי לזוגיות שלכם. מתקשים? קבעו שבשעה שלאחר השכבת הילדים אתם לבד, שותים יין ומשוחחים יחד
חבקו זה את זה! זה נעים ומגיע גם לבן/ בת הזוג, לא רק לילדים!
המשיכו לעשות את מה שאתם אוהבים והיו אנשים שלמים , לא רק הורים, הרווח יהיה כולו שלכם...
שהרי, "זה התחיל בשני הורים" (עוזי חיטמן) אבל גם ממשיך עם שני הורים, וממשיך וממשיך...
גילה הרן/ מטפלת ומדריכה בטיפול זוגי ומשפחתי, מנהלת מרחב דן והשפלה בת.ל.מ